בעולם העיצוב המודרני, המונח "מינימליזם" נתפס לעיתים קרובות בטעות כסגנון קר. האסוציאציה הראשונה היא של בית חסר צבע (או שחור לבן), חללים ריקים, חסר אישיות ובעיקר מרגיש מנוכר.
ההיפך הוא הנכון. כשצוללים לעומק של עיצוב פנים מינימליסטי, מבינים שלא מדובר בוויתור על נוחות ואסתטיקה. מדובר בזיקוק של צרכים. המינימליזם האמיתי הוא כלי תכנוני שנועד לייצר שקט ויזואלי.
מה מבדיל עיצוב פנים מינימליסטי מסגנונות אחרים?
בהשוואה של המינימליזם עם סוגי עיצוב פנים שונים, רואים הבדלים מהותיים. בסגנון הכפרי או בסגנון האקלקטי, הדגש הוא לרוב על ה"עוד". הסגנון הכפרי עמוס בפרטים כמו קרניזים, גימורים מעוגלים בעץ ובריקים. הסגנון האקלקטי הוא אוסף של הרבה פריטים מכל מיני זרמים שמתחברים ביחד.
המינימליזם, לעומתם, מחפש לצמצם את הפריטים האלו. כל רהיט או חפץ שנכנס לחלל חייב להיות בעל ערך פונקציונלי ואסטטי. חייב להצדיק את הנוכחות שלו. זהו סגנון שבו הדיוק בפרטים הקטנים מחליף את הצורך בעומס של קישוטים.
תכנון פונקציונלי כבסיס למינימליזם
הבסיס של עיצוב פנים מינימליסטי מתחיל בתכנון מאוד קפדני של הבית או אפילו חלל אחד. זה אומר תכנון מדוקדק של כל המערכות. החל מהתשתיות של חשמל ותאורה ועד הנגרות והאחסון. המטרה היא לייצר ניקיון ויזואלי. למשל, מיקום מכשירי חשמל בתוך ארונות (גם במטבח… למשל את המקרר), הסתרה של כבלי חשמל בתוך הקירות או בריהוט.
דרך נוספת היא יצירת תחושה שהארונות הם חלק מהקיר. מתקינים ארונות שהם בקו אחיד, ובצבע אחיד, עם הקיר ואז הם נטמעים בתוכם. מקבלים גוון אחיד של כל הקירות, כאשר אחד מהם הוא בעצם ארון, או דלת כניסה.
הניקיון הזה של פרטים בחדר, מוריד עומס ויזואלי ונותן תחושה יותר נוחה, נינוחה ורגועה בחלל. יש שיגידו שזה משפר להם את איכות החיים.
בכל מיני סוגי עיצוב פנים שונים אפשר ל"החביא" חוסר דיוק על ידי שכבות של טקסטיל ואקססוריז.
במינימליזם הכל נמצא בפרונט. מכיוון שיש מעט רהיטים ואביזרים, התכנון והביצוע חייבים להיות מאוד מדוייקים.
שימוש בחומרים טבעיים
אחד העקרונות של עיצוב פנים מינימליסטי הוא שימוש בחומרים הטבעיים. הכוונה לצורה הטבעית של החומר. למשל, אם משתמשים בעץ, אז משאירים את הגוון הטבעי שלו עם הטקסטורה הטבעית וה"עיניים". דוגמא נוספת, יישום של בטון מוחלק בגוון האמיתי שלו ולא צבוע.
טקסטיל, לרב יהיה גם מחומרים וצבעוניות טבעית. למשל כותנה בהירה או צמר. לא בדים סינטטיים צבעוניים. ברוב המקרים, בעיצוב מינימליסטי אני בוחרת בצבעוניות בהירה. לא בגלל מנעד הצבע אלא כדי להשאר, כמה שיותר, צמודה לחומר ולטבעיות.
במינימליזם מתייחסים הרבה לאור טבעי ולזרימת האויר. במקום לחסום חלונות בווילונות כבדים או להעמיס רהיטים במרכז החדר, עיצוב פנים מינימליסטי משאיר מעברים פתוחים. סוג של מרחבי נשימה. אם יש צורך בוילונות, הם יהיו רכים ואווריריים.
את הריהוט מצמידים לקירות, עד כמה שניתן. כך יוצרים מעברים רחבים בתוך החלל או במעבר לחלונות. האור הטבעי הופך בעצמו לאלמנט עיצובי בחלל במהלך היום.
מינימליזם כדרך חיים ולא כטרנד
בסופו של דבר, המעבר לבית מינימליסטי הוא החלטה מודעת לצרוך פחות אך לבחור טוב יותר. זהו סגנון שמתאים למי שמחפש בבית אי של שקט בתוך עולם רועש. כמעצבת, הבחירה בסגנון הזה הוא לא לייצר בית סגפני ומוזיאוני. זה לייצר בית שיש בו רוגע ושלווה מסוג מסויים.
לעיתים גם הבית לא יהיה כולו מינימליסטי, אלא כיוון כללי וחשיבה. כן יהיו בו צבעים יותר רווים, כן יהיו בו אקססוריז ורהיטים. אחרי הכל, זו האישיות שלנו, ואת האופי הזה אנחנו רוצים לייצג בבית. אולם, כשהחשיבה היא מינימליסטית, אז יש המעטה בהרבה פרטים שלא באמת נחוצים. לא לפונקציונליות ולא לאסתטיקה.
דנה מורן – מעצבת פנים מהוד השרון
אם אתם בונים, משפצים או רכשתם דירה מקבלן, אני יכולה לעזור לכם בעיצוב הפנים. למידע נוסף לחצו כאן
בואו נכיר עוד קצת. הנה כמה מילים עלי – לחץ כאן
