בית פרטי בהוד השרון
הבית הזה הוא ההיפך מבית שנראה משעמם או צפוי. מדובר בבית במפלס אחד שתוכנן עבור זוג שאוהב צבעוניות, אישיות ופריטים שיש מאחוריהם חוויות. זהו בית מלא בפינות מיוחדות ובפרטים שמושכים את העין.
בתהליך עיצוב הבית הפרטי הזה, החלטנו לשנות את סדרי העדיפויות הרגילים. רוב החיים בבית מתנהלים סביב השולחן בפינת האוכל. זה המקום שבו יושבים לאכול, עובדים, מפה צופים במסך טלויזיה וסביב השולחן הזה גם מארחים. לכן הוא ממוקם במרכז החלל הציבורי. מכיוון שהשולחן הוא מקום המפגש העקרי, ויתרנו על מקומות ישיבה במטבח ואפילו הסלון הוא יחסית קטן ואינטימי. התוצאה היא תכנון פונקציונלי שנובע ישירות מאורח החיים של הדיירים.
הפתיחות של דיירי הבית באה לידי ביטוי במפתחים גדולים שמחברים את הבית עם החצר, ומאפשרים לחיים שבפנים להשתקף החוצה באופן טבעי.
חומרים מהאדמה והשראה מקומית
הבסיס העיצובי של הבית נשען על חומרים מקומיים ועל זיכרון של בנייה ישראלית ותיקה. במקום אריחים סטנדרטיים, בחרנו להפוך את הרצפה לנקודת הפוקוס המרכזית:
- הריצוף: אבן ירושלמית בלתי ממוינת בגדלים משתנים שנחצבה במיוחד עבור הפרויקט הזה. אין כאן תבנית של סידור אריחים שחוזר על עצמו. כל פלטת אבן היא בגודל אחר, בדיוק כפי שיצאה מהמחצבה. התוצאה היא רצפה חד-פעמית עם טקסטורה עשירה שמזכירה את הסמטאות של ירושלים העתיקה.
- פלטת הצבעים: בחרתי בגווני חול וכחול. שני צבעים שמזוהים מאוד עם הארץ (ואפילו עם סימון שביל ישראל). בצורה לא שגרתית, בחרנו באלומיניום כחול ובווילונות מסך דומיננטיים באותו הצבע. הקירות נצבעו בצהוב עם טקסטורה מגורענת שמזכירה חול ים. שילוב הגוונים הזה מייצר בסיס רגוע ונעים.
- השכבה הצבעונית: על הרקע הרגוע של הקירות והרצפה, הוספנו "שכבה" של צבע שמשקפת את האופי השמח של הדיירים. ריהוט בצבע אדום עז: ספה, כורסה ושני כיסאות ישיבה. למרות שהמינון שלהם קטן יחסית, הנוכחות שלהם בחלל המרכזי משמעותית ומכניסה המון חיות.
- חדרי הרחצה: כדי להמשיך את הקו הנוסטלגי, בחרנו בריצוף של אריחים מצוירים, מאלו שאפיינו בעבר את הבתים הוותיקים בארץ ומוסיפים עוד רובד של אישיות וצבע.
תכנון המטבח והחלל המרכזי: איזון של חומר וצבע
בחלל המרכזי, הדגש הוא על האיזון שבין התקרה הגבוהה (מעל 6 מטרים) לבין נוכחות האבן הטבעית. במקום לייצר מטבח שמתחרה על תשומת הלב, בחרתי בגישה שבה המטבח "נבלע" בגוון הקיר; הוא כמעט אינו נראה, מה שמאפשר לאי, שולחן נגרים ישן שחודש, להפוך לאלמנט העיצובי המרכזי.
בתהליך של עיצוב בית פרטי שבו המטבח הוא לא המוקד הקולינרי הפעיל של היום-יום, יכולנו להרשות לעצמנו לבחור בחומרים לפי הרגש והאסתטיקה בלבד. משטח העבודה מעץ נבחר כדי לייצר הרמוניה עם שאר החומרים הטבעיים בבית. הוא אולי פחות פרקטי למבשלים כבדים, אבל בבית הזה הוא נותן את המענה המדויק למראה הרך והלא-סטנדרטי שחיפשנו.
לעומת המטבח, פינת האוכל היא האזור הפעיל ביותר בבית. יצרתי סימטריה עדינה בין שני האזורים: בשניהם צבע הרקע הוא צהוב חול (פעם כצבע קיר ופעם כצבע הארונות), בשניהם מונחת פלטת עץ גושי, ומעל שניהם ניצבים חלונות גדולים עם וילונות כחולים. החזרתיות הזו יוצרת תחושה שפינת האוכל והמטבח הם יחידה אחת הומוגנית, מה שמעניק לחלל המרכזי שקט ויציבות למרות הצבעוניות העזה שלו.
חדרי השינה: לעבור למצב רגיעה
בעוד שהחלל הציבורי הוא חגיגה מקסימליסטית, בחדרי השינה בחרנו בגישה של עיצוב בשכבות עדינות יותר. השמירה על הצבע הכחול (בתכלת רך) לצד לבן-צהבהב יוצרת אווירה רומנטית ושלווה. הריהוט המינימליסטי מחומרים טבעיים, והתכנון הלא-סימטרי מאפשרים להירגע בסוף היום.
הבית הזה מוכיח שעיצוב לא חייב לבחור בין אופי לבין שקט. בזכות השילוב שבין חומרים גולמיים מהאדמה לבין בחירות צבע נועזות ואישיות, נוצר מרחב שהוא קודם כל בית שמתאים לאורח חיים של הדיירים, וגם נהנים מהיופי שלו בכל יום מחדש
ריצוף: יאיר בר
מטבח: Schuller
תאורה: אור עיצוב גופי תאורה, גל לייב
צבע בסלון: טמבור, אפקט ערבה
אלומיניום: אלום זוהר
וילונות: אורגון
קבלן מבצע: שמעון אזולאי, ברסוף
צילום וידאו: מקסים גולובנוב
דנה מורן – מעצבת פנים מהוד השרון
אם אתם בונים, משפצים או רכשתם דירה מקבלן, אני יכולה לעזור לכם בעיצוב הפנים. למידע נוסף לחצו כאן
בואו נכיר עוד קצת. הנה כמה מילים עלי – לחץ כאן
